3 רבעים של שיממון מוחלט. קבוצות שזורקות באחוזים מחפירים, סקור ברמה של אמצע רבע שני במשחק אנ.בי.איי ממוצע, 2 הקבוצות מסריחות את הפרקט, ולאחר מחצית משמימה שנגמרה ביתרון קל לצסק"א, 30-38, מכבי ניסתה לצמצם את ההפרש, ללא הצלחה. צסק"א המנוסה נראתה בדרך לגמר, והגדילה את היתרון ככל האפשר, עד שעלה ל-15 נקודות, 40-55, 57 שניות לסיום הרבע השלישי.

פיינל פור 2014-הסיקור המלא

אז מכבי שינתה טקטיקה. אין יותר משחק מסודר, מסירות לפיבוט, ושיטת משחק מבוססת. התל אביבים הלכו על השיטה שעבדה כל כך טוב לד'אנטוני בעשור הקודם, ראן אנד גאן. רייס והיקמן שלפו את האקדחים, והצליחו להוריד את ההפרש ל-10 נקודות בלבד, 10 דקות לסיום. מכבי ממשיכה להוריד את ההפרש, בהנהגת בלו ורייס, בזמן שצסק"א עושה כל טעות אפשרית על הפרקט. ההפרש יורד ל-51-57, כמעט 7 גדולות (דקות) לסיום, ומכבי נראית כאילו היא בדרך למהפך.

ויקטור חריאפה, שחקן הבולס לשעבר, לא מתרגש. הפאוור פורוורד בן ה-31 זורק שלשה, והבומבה נכנסת. 51-60. צמד שלשות מדהים של בלו והיקמן מוריד את ההפרש ל-62-57, פחות מ-4 דקות לסיום, כאשר צסק"א עדיין נמצאת בפול פוזישן לניצחון. הכדור מגיע לווימס, אחד משחקני הקלאץ' הטובים ביורוליג, שמאבד. טיוס מחטיא בצד השני, ועושה עבירה על קריסטיץ'. כדור מהצד, מגיע לתאוסודיץ'. הגארד משחק כבר 10 שנים ברמות הגבוהות, ומחזיק בניסיון מרשים. אותו תאוסודיץ' מחטיא, אבל הריבאונד מגיע לקריסטיץ'! שחקן הת'אנדר בדימוס מחטיא גם הוא, אבל לוקח עוד כדור חוזר, שמגיע לויטאלי פרידזון. הג'וקר הרוסי מחטיא, והכדור אצל מכבי, לאחר 3 החטאות רצוף של צסק"א המנוסה.

רייס עם הכדור, רץ, רץ, וקולע! 62-59. השחקן משתייך לזן של הגדולים ביותר, אלו שמתעלים במאני טיים. הכדור בצד השני, לאחר פסק זמן של מוסקבה. קריסטיץ' קר הרוח קולע, ומעלה את ההפרש ל-64-59. בלו מחטיא, והכדור מגיע לווימס. ווימס זורק, ובלוק ע-נ-ק של טיוס מונע מהזריקה להכנס. הריבאונד נוחת בידיו של ווימס, שמוסרו לתאוסודיץ', שמחטיא פעם נוספת, 01:24 דקות לסיום.

רייס סוחט עבירה, ובלאט לוקח פסק זמן. הוא לוקח זריקה, ומחטיא. הריבאונד מגיע לידיו של טיוס, והכדור בפנים! 64-61, המשחק נכנס לדקה האחרונה. 50 טיקים לסיום, פאול של רייס על ווימס. הוא מחטיא את הראשונה, אבל השנייה בפנים. ליי-אפ של דווין סמית', שהתעורר לאחר מחצית אפורה, 65-63. 20 שניות לסיום, הכדור אצל ווימס. מומחה הקלאץ' זורק, והכדור בפנים. הח"מ, ורבים אחרים, חושבים שהמשחק גמור, ושמכבי הגיעה 20 שניות מהגמר. מנגד, קומץ של מעטים, ביניהם רייס, בלאט, ושי אבן צור, מאמינים שאצל מכבי זה לא נגמר, עד שזה נגמר.

תאוסודיץ' יורד מהמגרש, ו-ולדימיר מיקוב עולה למגרש, כדי לשמור על דיוויד בלו. הפורוורד הותיק, צלף השלשות, זורק מדאון טאון, והכדור, באורח פלא, נכנס!! 67-66 לצסק"א, 12 שניות לסיום. פסק זמן, מוסקבה. תאוסודיץ' עולה על חשבון קייל הינס האתלטי. הכדור אצל ויקטור חריאפה, והוא מאבד!! דיוויד בלו עם חטיפה מהסרטים מוסר לרייס, שרץ מחוף לחוף, ועם סל גדול עושה 68-67, 6 שניות לסיום.

צסק"א בכאוס. הכדור האחרון מגיע לסוני ווימס, שעם 0 מ-4 מהשלוש זורק עוד שלשה. היא בחוץ, ומכבי מנצחת, נגד כל הסיכויים, בדרך לגמר הפיינל פור ה-15 בתולדותיה, לאחר הפסד ענק, של מכבי, במדד: 62-77

הוויניג שוט של רייס
***

זה, למעשה, התיאור היבש של מה שקרה שם. מה שקרה שם היה יותר ממשחק. בחדר חשוך לגמרי, מלבד אזור אחד,הפרקט, התחרש נס. משהו מדהים, שבלתי אפשרי, כמעט, לתאר במילים. חוויה חוץ גופית, כמעט, שהחזירה לרבים את האמונה בספורט, בו שום דבר לא גמור עד לשריקה האחרונה. אם המשחק הזה ישוחק עוד מיליון פעמים, הדבר הזה לא יחזור על עצמו. פעם במיליניום קורה דבר כזה, ולמזלנו, זה קרה פעמיים באותה שנה (המשחק הראשון בהצלבה).

אפשר לנסות, ולתאר, את המפלה של הרוסים טקטית. מסינה הוציא את חריאפה, תאוסודיץ' וקאון, שלושת שחקני צסק"א הטובים ביותר, 4 דקות לסיום המשחק, כאשר הובילו, 62-57. קאון לא חזר למגרש, חריאפה ותאוסודיץ' כן, וכאשר חזרו, היו חסרי ביטחון, ולא הצליחו לבצע פעולות פשוטות.

במהלך הקאמבק, שיחקו על המגרש רייס, היקמן, פניני/סמית' (סמית' ב-4 הדקות האחרונות), בלו, וטיוס. לאור הפציעה של ג'קסון, לצסק"א לא היה איש שיוכל להאט את רייס והיקמן. רגע, היה אחד. שמו הוא ג'רמי פארגו, והוא לא זכה לדקת משחק בודדת הערב. צריך לבקר את המוכנות הטקטית של צסק"א. מסינה ושמיר י-ד-ע-ו שהיקמן ורייס בקו האחורי אתלטיים בצורה יוצאת דופן, ולא ביצעו שום דבר בנדון. למעשה, למשך רוב הקאמבק, תאוסודיץ' ופרידזון האיטיים שמרו את הצמד הנ"ל.

מכבי ניצחה דרך הספסל. החמישייה קלעה 24 נקודות בלבד, מתוך 68 קבוצתיות, והספסל של מכבי הוביל ב-23-44 בכמות הנקודות. נקודת החוזקה של צסק"א, העומק, נעלמה כלא הייתה. רייס, עם 13 נקודות, רובן ברבע האחרון, ובלו, עם 15 נקודות, 5 מ-9 מהשלוש והשארת מכבי בחיים, קלעו יותר מכל הספסל היריב, ב-י-ח-ד.

למרות התאורה המחורבנת, למרות השידור המחפיר (גרשון יורד על כל דבר שזז), ושלושת הרבעים הראשונים, שרמתם הייתה מתחת לכל ביקורת, זה היה אחד מהמשחקים הטובים ביותר בתולדות היורוליג. פייט על כל כדור, במשחק עם חשיבות קריטית, זה דבר שלא נראה במפעל מאז הגמר של 2011. זאת הייתה פריבילגיה אדירה לחזות במשחק הזה.